החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

ביום 17/07/2016 נכנסו לתוקפן התקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת השעה), תשע"ו 2016.
התקנות בנוסחן המלא והמפורט תוקנו על מנת ליישם ולהוציא לפועל את החוק להסדר התדיינויות
בסכסוכי משפחה שחוקק בשנת 2014, חוק שיפעל במתכונת של הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים החל מיום תחילתו.
מטרת התקנות, כעולה מדברי ההסבר לתקנות, הינה לחייב צדדים לסכסוך המגיעים לפתחו של בית
המשפט לענייני משפחה לקיים תהליך במסגרתו ייחשפו הם למידע ביחס לאלטרנטיבות הקיימות
להתדיינות המשפטית וכן למידע ביחס להשלכות השונות של ההתדיינות המשפטית על הצדדים וילדיהם, ומובהר כי ההליך האמור הינו בביקורת ובפיקוח המדינה.
התקנות מסמיכות את יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה לבחון כל מקרה שנמצא בפניה
ולהמליץ בהתאם לנסיבות המקרה על דרכים ליישוב סכסוך בהסכמה, לרבות ייעוץ, גישור, גירושין
בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי, טיפול זוגי והמשך גישור ביחידת הסיוע.
התקנות החדשות – הלכה למעשה – אמנם לא נתנו מענה לכל הבעייתיות שבתחום דיני המעמד האישי, ראה ערך "מרוץ סמכויות", ברם לגישתי מנקודת מבט של הגנה על זכויות ילדים בהליך גירושין, ומתוך אמונה אישית שמוסד הגישור יסייע בהטמעת שינוי עמוק בתפיסת מקומו של הילד, זכויותיו וטובתן – המדובר במהלך מחויב המציאות.
לסיום אציין כי מבחינתי ההסדר החקיקתי החדש מהווה "הגשמה של הצעת מחקר", שכן בעבודת מחקר במסגרת תוארM.A. בניהול ויישוב סכסוכים שפרסמתי בשנת 2011 בנושא "על הגישור בענייני
משפחה ועל ההגנה על זכויות הילד בעת פרוד בין הוריו" הצעתי בין היתר להפוך את הליך הגישור
להליך חובה בטרם פנייה לערכאות משפטיות.
החוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ביום 17/07/2016 נכנסו לתוקפן התקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת השעה), תשע"ו – 2016. התקנות בנוסחן המלא והמפורט תוקנו על מנת ליישם ולהוציא לפועל את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שחוקק בשנת 2014, חוק שיפעל במתכונת של הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים החל מיום תחילתו. מטרת התקנות,
כעולה מדברי ההסבר לתקנות, הינה לחייב צדדים לסכסוך המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה לקיים תהליך במסגרתו ייחשפו הם למידע ביחס לאלטרנטיבות הקיימות להתדיינות המשפטית וכן למידע ביחס להשלכות השונות של ההתדיינות המשפטית על הצדדים וילדיהם,
ומובהר כי ההליך האמור הינו בביקורת ובפיקוח המדינה. התקנות מסמיכות את יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה לבחון כל מקרה שנמצא בפניה ולהמליץ בהתאם לנסיבות המקרה על דרכים ליישוב סכסוך בהסכמה, לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה,
טיפול משפחתי, טיפול זוגי והמשך גישור ביחידת הסיוע. התקנות החדשות – הלכה למעשה –
אמנם לא נתנו מענה לכל הבעייתיות שבתחום דיני המעמד האישי, ראה ערך "מרוץ סמכויות", ברם לגישתי מנקודת מבט של הגנה על זכויות ילדים בהליך גירושין, ומתוך אמונה אישית שמוסד הגישור יסייע בהטמעת שינוי עמוק בתפיסת מקומו של הילד,
זכויותיו וטובתן – המדובר במהלך מחויב המציאות. לסיום אציין כי מבחינתי ההסדר החקיקתי החדש מהווה "הגשמה של הצעת מחקר", שכן בעבודת מחקר במסגרת תוארM.A. בניהול ויישוב סכסוכים שפרסמתי בשנת 2011 בנושא "על הגישור בענייני משפחה ועל
ההגנה על זכויות הילד בעת פרוד בין הוריו" הצעתי בין היתר להפוך את הליך הגישור להליך חובה בטרם פנייה לערכאות משפטיות.